OSI – Open standart Interconnect
– כל אחת מהרמות בלתי תלויה לחלוטין ברמות האחרות מבחינת התכונות או הפקידים שהיא מבצעת.
– כל אחת מהרמות תלויה מבחינת יכולתה להתקיים לפחות ברמה אחרת.
– שני הצדדים חייבים להסכים בניהם מראש על אופן המימוש של כל אחת מהרמות.
שכבה מספר 1 – השכבה הפיזית (Physical Layer)
השכבה הפיזית היא השכבה הנמוכה ביותר במודל OSI, והיחידה שבאה במגע ישיר עם התווך הפיזי. שכבה זו מגדירה תקשורת בין שני התקני הרשת. הרמה הפיזית כוללת ארבעה נושאים בתחום התקשורת הפזית: המאפיינים המכניים של ממשק התקשורת, האותות החשמליים העוברים בתווך התקשורת, איפיון הקידוד של אותות חשמליים אלו והשלבים השונים בשכבה הפיזית הדרושים לשם יצירת תקשורת בין שני הצדדים.
שכבה מספר 2 – שכבת עורך הנתונים (Data Link Layer)
שכבת עורק הנתונים מפעילה ומנהלת את הקשר הפיזי בין שני התקני רשת שכנים הקדורים זה לזה בקשר פיזי מקומי. את הפעולות היא מבצעת תוך כדי הפעלת פרוטוקולי גילוי ותיקון שגיאות במהלך העברת התונים במסגרות (FRAMES) כולל מנגנוני בדיקה (CRC). השכבה מבטיחה כי הנתונים העוברים בה יהיו “שקופים” ולא ישתנו תוך כדי המעבר בה. אם נמצאה שגיאה בעת עברת הנתונים – דואגת שכבת ההעורק לבקש שידור נוסף. בנוסף, השכבה יודעת למנוע “פקקים” ו”צוואר בקבוק” באמצעות מנגנונים מיוחדים לבקשרת זרימת הנתונים (Flow Control).
השכבה איננה עוסקת בבעיות ניתוב את ההתקנים שהקשר אליהם הינו עקיף, כלומר דרך התקני ביניים.
שכבת עורק הנתונים מחלקת לשני תת שכבות –
LLC SUBLAYER
MMC SUBLAYER
שכבה מספר 3 – שכבת הרשת (Network Layer)
שכבת הרשת מטפלת בניתוב הנתונים בין שני התקני רשת. שכבה זו מספקת את כל הכתובות הנדרשות, כדי שהנתונים יוכלו להגיע ליעדם בעת שעוסקים בשתי מערכות פתוחות מרוחקות. במקרה זה, על הנתונים לעבור מספר צמתי ביניים (Nodes) בדרכם מהמקור אל היעד.
שכבת הרשת מבצעת פירוק והרכבה (SAR) של זרם הנתונים כנדרש, כדי להגבילם לגודל המסגרת (FRAMES) במשלוח לשכבה השניה. בנוסף, מבטיחה שכבת הרשת שמסגרות הנתונים (Data Frames) שנוצרו בשכבה השניה (Data Link Layer) לא תאבדנה.
שכבהמספר 4 – שכבת ההעברה (תעבורה) Transport Layer
שכבה זו מתעלמת מהאופן שבו מועברים הנתונים (להבדיל משכבה מספר 3) ואחראית בפני התקני התקשורת ה”משוחחים” בניהם על אחזקת השירות ומשלוח ההודעות המתאימת (גם במקרים בהם חלק מן המשאבים הדרושים לכך אינם זמינים).
השכבה יודעת לרבב (Multiplex) את הנתונים השונים (ממגוון יישומים) על גבי אפיק אחד ולהפרידם (Multiplex-ED) בהתקן היעד. השכבה מספקת בקרת זרימה (Flow Control) על נתונים מעבר לרמת המסגרות (FRAMES) שבשכבת עורק הנתונים.
כדי למנוע יתירת צווארי בקבוק ברשת וצפיפות בצמתים מרכזיים, מחלק שכבת התעבורה את הנתונים לקטעים (Segments) נוספים הנקראים בלוקים (Blockes). כל בלוק יכול להכיל מספר מנות (Packets) לפי תנאי התעבורה ברשת.
פרוטוקולים נפוצים שהוגדרו בשכבה זו הם – TCP, SPX Novel Netware, PDV –TCP/IP
שכבה מספר 5 – שכבת השיח (Session Layer)
שכבה זו אחראית לדו שיח בין בתי מערכות. השכבה תלויה בשכבה שמתחתיה ממנה היא מקבלת קשר העברה (כל פעם קשר העברה אחד, רק אחד יכול לעבוד, אין “בו זמנית”). השכבה מגינה על שתי השכבות שמעליה מפני שינויים המתרחשים בשכבות היותר נמוכות.
שכבה מספר 6 – שכבת ההצגה (Presentation Layer)
שכבת ההצגה אחראית לבקרת התחביר והשפה של הנתונים המועברים בין שתי קצוות ערוץ התקשורת. דוגמא לכף היא מקרה שבו מערכת אחת פועלת בקידוד ASCII ואחרת בקידוד EBDIC. רמת הייצוג מתיירת ממירים בשני קצוות התקשורת.
שכבה מספר 7 שכבת היישום (Application Layer)
השכבה כוללת ממשק משתמש לניהול ותפעול כל הרמות ב-OSI. זה יכול להתבטא בפוקציות של מערכות הפעלה או תוכנות דואר למניהם.
| 
